בת אחת שואלת את הגיבורים של חייה איך הולכים עד הסוף ונשארים בחיים

יצירה ובימוי: נטע שפיגלמן
דרמטורגיה: איתי דורון

נטע שפיגלמן היא שחקנית אדירה, מככבת על במות התיאטרון ובשלל סרטים ותוכניות טלוויזיה. היא גם בתו של אלישע שפיגלמן – אחד הכתבים הבולטים בערוץ הראשון המיתולוגי – איש חם מזג שנלחם נגד עוולות חברתיות ובעד צדק ושוויון לכולם. נטע היא גם נכדתו של לוי שפיגלמן – מפקד ההגנה בים המלח שמת מוות הירואי ב-1948. לאורך חייה, היא גדלה עם מסר סמוי שגם היא צריכה להיות גיבורה, מה שדחף אותה להיות "שחקנית טוטאלית". 

אבל, דווקא חמשת החודשים שבהם זכתה ללוות את אביה אל מותו התגלו כיצירת המופת של חייה. עכשיו, כשבתה בת הארבע  ומתחילה לשאול על אותו סבא אלישע שלא זכתה להכיר, נטע מחפשת איך להחיות בעבורה את דמותו המורכבת, ואיך להגדיר מחדש את אותה "גבורה" שגילתה. 

בתוך חלל שמעוצב כאולפן טלוויזיה, בהשראת זיכרונות הילדות של נטע ברשות השידור, נטע משוחחת עם כתבות של אביה משנות השמונים, סוגרת חשבון עם הנערה שהייתה, מגלמת את יונה וולך, וחושפת תמונות משפחתיות ומיילים אישיים. ואולי, אם הסיאנס יצליח, גם אביה יופיע וירקוד עם הנכדה שלו.

הפקת מקור לפסטיבל ישראל בשיתוף תיאטרון "תמונע"